בעניין:
התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד
בפניי בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר בסך 110,000 ש"ח אותו הגיש המשיב לביצוע כנגד המבקשת בתיק הוצל"פ מס' 09-03755-06-3.
זמן פרעונו של השטר היה ביום 29/12/01, המשיב הפקיד אותו במהלך חודש 5/02 כפי שנחזה להראות מחותמת הבנק על גבי השטר, והוא הוחזר ביום 22/5/02 מהסיבה: "א.כ.מ", כלומר אין כיסוי מספיק. יצויין כי הצ'ק המקורי לא הוצג לי בדיון, על אף בקשתי, וניתן לראות כי בצד ימין למטה על פני הצ'ק נרשם בתחילה "סגור" כלומר שהחשבון סגור, ולאחר מכן תוקן ל"אכמ".
הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, והתנגדות לביצוע שטר בכללו, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.
לעניין זה ראה
ע"א 2418/96
רלפו (ישראל) בע"מ נ'
בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט
אורי גורן "
סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו
ע"א 356/85
משה מגן נ'
הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.
המבקשת נחקרה בפניי ביום 28/2/11, וב"כ הצדדים סיכמו בכתב.
טענות ההגנה של המבקשת
המבקשת מתגוננת בטענת העדר חתימה על גבי השטר נשוא תביעה זו. לטענתה, השיק נגנב ככל הנראה ע"י אביה ז"ל ונעשה בו שימוש ללא ידיעתה וללא רשותה במהלך עסקת מקרקעין אותה ביצע אביה עם המשיב. כמו כן טוענת המבקשת כי עיון בפרטי השיק מעלה באופן ברור שהשיק הושלם בפרטים מהותיים, וכי החתימה המופיעה על גבי השיק דומה לחתימתה, אולם היא מעולם לא חתמה על השיק, ולא קיבלה תמורה בעדו אם במישרין ואם בעקיפין.
לעניין הארכת המועד, טוענת המבקשת, כי לא ידעה על קיומו של תיק ההוצל"פ שנפתח נגדה, מהסיבה שאמה הסתירה ממנה את דבר קיומו וניסתה להגיע להסדר עם המשיב מבלי שתהא מעורבת, וכי נודע לה לראשונה על קיומו של תיק ההוצל"פ עת הוטל עיקול על חשבונה, וגם אז הבטיחה לה אמה כי היא מגיעה להסדר עם המשיב, לפיו היא מעבירה לו קרקע כנגד ביטול העיקול, ומכאן נובע האחור בהגשת הבקשה על ידה.
דיון
במהלך השנים התפתחו כללים בפסיקה, אשר מנחים את בתי המשפט בעניין זה. כך למשל נקבע:
בע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פד"י ל"ט (1) 511, 518 כי "בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה". בשלב זה, די לנתבע להראות שלכאורה יש לו טענות הראויות להישמע, ואפילו אם נחלשת גרסת ההגנה באופן רציני כתוצאה מהחקירה הנגדית, אין מונעים רשות להתגונן כאשר קיימת אפשרות קלושה שאחרי גביית הוכחות מלאות יתברר שיש יסוד לטענות ההגנה
ע"א 519/65 ברזילי נ' קשת ואח', פ"ד כ(2) 141, 142.
טענותיה של המבקשת לא נסתרו, והיא אף חזרה עליהן במהלך חקירתה הנגדית (
פרוטוקול, עמ' 6, שורות 20-27), נסיונותיו של ב"כ המשיב במהלך חקירתה הנגדית של המבקשת לקעקע את טענותיה בעניין המו"מ שהתנהל בין אמה של המבקשת לבין המשיב, לא צלחו. אמנם המבקשת לא הגישה תצהיר של אמה, אך זו נכחה בדיון, וניתן היה לבקש להזמינה לעדות, דבר שלא נעשה. על כן אין לראות בהימנעות האם ממתן תצהיר משום התחמקות מחקירה ננגדית.
גם העובדה כי המשיב השתהה שיהוי ניכר של המשיב בהצגת השטר לפרעון במשך חמישה חודשים, ולאחר מכן בהגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ ביום 15/8/06, בחלוף למעלה מחמש שנים, מלמד על נסיבות הראויות לבירור. יצויין כי בניגוד לטענתו בסיכומים המבקש אינו "אוחז כשורה" באשר הוא הנפרע, ועד היום לא נטען מהי עסקת היסוד בגינה נמסר הצ'ק. המבקשת טוענת כי החוב נשוא השטר סולק במלואו או כמעט במלואו ע"י אמה באמצעות חלקת אדמה המשועבדת למשיב (
פרוטוקול, עמ' 2, שורות שורות 14-15) טענה אשר לא נסתרה ע"י המשיב, ויכולה להסביר את השיהוי הרב בהגשת השטר לביצוע.
כבר נקבע כי טענה כזו מקימה עילה לקבלת ההתנגדות, אף ללא טענת הגנה אחרת, מאחר ו"בהתחשב בכך ששיקים מוצגים לפרעון בבנקים רק עד שחולפים שישה חודשים ממועד פרעון השיק ובמקרה דנן, הוצג השיק לפרעון זמן רב לאחר אותם 6 חודשים, וכן בבקשה לביצוע שטר לא צוין מדוע הוצג השיק לפרעון באיחור, אזי יש ליתן רשות להתגונן בגין טענה זו בלבד" (
בש"א 131993/02 (שלום תל אביב)
קפלן נ'
סנדר (21/1/2003), נבו). בית המשפט שם הפנה ל
סעיף 39 לפקודת השטרות [נוסח חדש], ובהעדר פירוט בעניין בחלק ו' לבקשת הביצוע, יש לתת למבקש רשות להתגונן בטענה, ולברר את העובדות.
ישנן טענות רבות שלא הובררו כגון החתימה על הצ'ק, השלמת הפרטים בצ'ק, התמורה בגין הצ'ק: בגב הצ'ק נכתב כי מדובר ב"שכירות. עבור תשלום חודשי כל חודש 1/9/97 עד החזר...". לא הובררה משמעותו של מש/1, אם אבי המבקשת מכר למשיב קרקע, הרי שמי שחייב היה לשלם הוא המשיב, ועוד עובדות ושאלות, שאינן מצדיקות הכרעה על סמך מחדל דיוני, ככל שהיה.
ההכרעה בבקשה תעשה לאור ההלכות שנקבעו בפסיקה בהליך סדר דין מקוצר. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספיק שאין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו.
ע"א 544/81
מנחם קיהל נ'
סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד ל(3),524,518
;
י' זוסמן "
סדרי הדין האזרחי", מהד' שביעית,1995,עמ' 675;
ע"א 3374/05
אליהו אוזן נ'
בנק איגוד לישראל בע"מ, תקדין-עליון 2006(2),1474. שם, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן.
ע"א 9654/02
חב' האחים אלפי בע"מ נ'
בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3), 41. עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראויותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו
ע"א 6514/96
חניון המרכבה חולון בע"מ נ'
עירית חולון,
פ"ד נג (1) 390, 400. המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחד מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק
ע"א 594/85
זהבי נ'
מגרית בע"מ, פ"ד מב(1).
לאחר שעיינתי בבקשות, במוצג, בפרוטוקול ובסיכומי הצדדים, אני מוצאת כי יש מקום לקבל את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות, שכן נימוקי ההגנה, לו היתה הבקשה מוגשת במועד, מגלים הגנה ראוייה לבירור, ולא יהיה זה מן הראוי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת, ולחייבה בחוב משמעותי, שכלל לא הוכח, רק עקב מחדל דיוני. "מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בית המשפט, בפני צד הרוצה להשמיע את טענותיו, בגלל טעות, מחדל או רשנות, איננה רצוייה" (
ע"א (באר שבע) 1068/99
היבש נ'
גבעתי, תקדין-מחוזי 2002(1), 29860) ראה גם
ע"א 189/66
ששון נ'
קדמה, פ"ד כ(3) 477: "אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על ידי האמצעי של פסיקת הוצאות...".
המבקשת העלתה טענות המקימות לה הגנה ראוייה בפני תביעת המשיב, וגם הציגה טעם סביר לאיחור בהגשת הבקשות, על כן אני קובעת כי הבקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר מתקבלות בטענותיהן.
התצהיר יהווה כתב הגנה.